פסק-דין בתיק ב"ל 7632-02-09

2.                התביעה הוגשה על ידי התובע בנפרד מאשתו. הנתבע דחה את התביעה מהטעם שהתובע אינו זכאי לגמלת הבטחה הכנסה בנפרד מאשתו, הואיל והם מקיימים משק בית משותף וכן מהטעם שהתובע לא מסר לידי הנתבע מסמכים אותם התבקש להמציא. 

אלה העובדות החשובות לענייננו

3.                בתאריך 4.3.08 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, זאת לאחר שתביעה זהה שהגיש לנתבע בתיק ב"ל 2199/08 נמחקה לפי פסק דין מיום 15.12.08, בשל אי התייצבות התובע לדיון.

4.                התביעה הוגשה על יד התובע, בנפרד מאשתו.

5.                בטופס התביעה טען התובע כי אינו עובד, והוא פרוד מאשתו מזה כ- 15 שנה. התובע טען כי הוא ואשתו לא התגרשו ואין בעניינם פסק דין למזונות, ברם הם לא חיים יחד כזוג נשוי. לטענתו הוא אמנם התגורר בבית השייך לאשתו, אך היתה לו יחידת דיור נפרדת עם כניסה נפרדת, שירותים, מקלחת ומטבחון. לטענתו הוא בישל וכיבס בכוחות עצמו בעוד את מוצרי המזון קנו לו אחיו. בנוסף הוא טען כי אשתו שילמה את כל הוצאות הבית משום שהבית שייך לה. התובע ציין כי אשתו עובדת ומנהלת עסק עצמאי. עוד ציין התובע כי הוא לא ירש כל נכסים מאביו ו/או אמו וכי חלקת האדמה שהוא שומר עליה היתה של אמו וכאשר היא נפטרה, החלקה עברה בירושה, אך הוא לא יודע למי. בנוסף ציין התובע בטופס התביעה, כי חשבונו בבנק נסגר וכי אין באפשרותו לפתוח חשבון, אפילו לא בבנק הדואר. במקום המיועד לציון שימוש ברכב, ציין התובע כי אין רכב בשימושו.

6.                במכתב הנתבע מיום 4.3.08 ובמכתב תזכורת מיום 8.4.08 התבקש התובע להמציא אישור מהבנק, המעיד על כך שחשבונו בבנק הפועלים נסגר, אישור מלשכת ההוצאה לפועל על גובה חובותיו וכן צו ירושה וצו קיום צוואה בעניין הוריו.

7.                משהתובע לא המציא את המסמכים המפורטים לעיל ולאחר חקירה שנערכה מטעם הנתבע בו מסרו התובע ובתו את גרסאותיהם, הודיע הנתבע לתובע, במכתבו מיום 21.7.08, על דחיית תביעתו, זאת מהטעם שנמצא כי הוא מתגורר יחד עם אשתו והוא אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בנפרד ממנה, כמו גם מהטעם שהוא לא המציא את המסמכים אותם התבקש להמציא. עוד ציין הנתבע במכתבו לתובע, כי באפשרותו לבדוק את זכאותו להבטחת הכנסה יחד עם אשתו.

עיקר טענות הצדדים

8.                בכתב התביעה טען התובע, כי הוא אינו עובד מזה כ- 15 שנים וכי הוא  מתקיים מעזרה של קרובים וידידים; הוא חי בנפרד מאשתו מזה שנים וכי לא רשום על שמו נכס או רכב כלשהו. התובע טען כי הפסקת תשלום קצבת הבטחת ההכנסה, אשר שולמה לידיו, היתה שרירותית ופגעה בו קשות, מה גם שהוא מסר לידי הנתבע את כל המסמכים שהתבקש להמציא. התובע הוסיף וטען כי אין בבעלותו רכב וכי לעיתים רחוקות הוא השתמש ברכב של בתו אשר, מכל מקום, נמכר לאחרונה לחברת "אוטו רויאל" במסגרת הליך פירוק.

9.                בכתב ההגנה טען הנתבע, כי מחקירות שנערכו על ידו עלה כי התובע מתגורר בחלק התחתון של הבית בו מתגוררת אשתו. עוד עלה כי אשתו נושאת בהוצאות הבית ומבשלת לכל בני הבית, לרבות לתובע, כי אשתו נותנת לו כסף במידת הצורך וכי התובע ואשתו כלל אינם מעוניינים להתגרש. לאור כל אלה טען הנתבע כי התובע אינו עונה לעילות הנפרדות הקבועות בתקנה 7 ל תקנות הבטחה הכנסה, התשמ"ב - 1982 ולאור הוראת סעיף 4(א) ל חוק הבטחת הכנסה, הוא אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בנפרד מאשתו. עוד טען הנתבע כי הואיל ונכון למועד הגשת תביעתו, טרם הגיש התובע את המסמכים שהתבקשו ממנו, בדין נדחתה תביעתו על פי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, הדורש מתובע לשתף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי ואי קיום דרישה זו מקנה לו שיקול דעת להחליט על אי מתן הגמלה.

דיון  והכרעה

10.           סעיף 4 ל חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן גם - חוק הבטחת הכנסה) קובע כי:

"4.     זכאות בני זוג

(א)    הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2.

(ב)     האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות, בתנאים שקבע."

בתקנה 7 ל תקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982 (להלן גם - התקנות) נקבעו הקריטריונים לבחינת הזכאות בנפרד של כל אחד מבני הזוג, בבחינת החריגים לסעיף 4 לחוק.

וכך נקבע בסעיפים הרלבנטיים לענייננו בתקנה 7 הנ"ל: